פסק-דין בתיק ת"א 6026-07

תביעה כספית בגין ליקויי בנייה.

רקע כללי וטענות הצדדים

1.      ביום 27/4/1999 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם לרכישת דירה בפרויקט "גינות בית הכרם" בירושלים (להלן: " הסכם המכר"). על פי הסכם המכר, הנתבעת היתה אמורה למסור את הדירה לתובעים ביום 31/12/1999. בסופו של דבר, הדירה נמסרה לתובעים ביום 19/5/2000.

2.      הנתבעת הינה חברה יזמית לבניה. הנתבעת התקשרה עם צד ג', "חברת ב. יאיר", בהסכם מיום 29/4/1997, לביצוע עבודות הבנייה בפרויקט (להלן: " הסכם הביצוע").

3.      עוד בטרם מסירת הדירה לתובעים, הם התלוננו בפני הנתבעת על ליקויי בניה שקיימים בדירה; הנתבעת העבירה את השגותיהם של התובעים לצד ג', אשר, על פי הנטען, ביצעה את התיקונים הנדרשים.

התיקונים לא השביעו את רצונם של התובעים והם פנו פעם נוספת במכתב אל הנתבעת ביום 14/3/2002 בצירוף דו"ח מומחה מטעמם, אשר מפרט את הליקויים הקיימים בדירה, לטענתם.

הנתבעת הפנתה את דרישתם של התובעים לצד ג' לשם תיקון הליקויים. בעקבות כך נתגלעו חילוקי דעות בין הנתבעת לבין צד ג' באשר לחלוקת האחריות לתיקון ליקויי הבניה בדירת התובעים ובפרויקט בכלל.

4.      ביום 10/9/2001 נחתם בין הנתבעת לבין צד ג' הסכם לחלוקת אחריות (להלן: " הסכם חלוקת האחריות"). הסכם זה אף הגיע להליך בוררות שהתקיים בין הנתבעת לבין צד ג' ביחס לליקויים שנתגלו בפרויקט. הבוררות התקיימה לפני הבורר מריו לזניק, על בסיס הסכמה קודמת בין הנתבעת לבין צד ג', באשר למינוי מומחה מוסכם, האדריכל יצחק לזר, אשר ייתן המלצות לתיקונים ויקבע מי מהשתיים אחראית לתיקונים אלה. ביום 22/4/2002 ניתן פסק דין חלקי בבוררות (להלן: " פסק הבוררות").

5.      על אף ההסכמות בין הנתבעת לבין צד ג' והניסיונות שלהם לתקן את ליקויי הבניה, הליקויים לא תוקנו לשביעות רצונם של התובעים, ולפיכך ביום 20.5.2007 הגישו התובעים את תביעתם הנדונה בסך של 150,000 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

בעקבות הגשת התביעה כנגד הנתבעת, הגישה הנתבעת הודעה לצד ג'  על סך של 70,000 ש"ח.

6.      במסגרת ניהול התביעה מונה מומחה להנדסה מטעם בית המשפט, המהנדס שמחה פלדמן, למתן חוות דעת באשר לליקויים בדירת התובעים. ביום 8/3/2009 נתן מר פלדמן את חוות דעתו הראשונה. במסגרת חוות דעתו התייחס מר פלדמן הן לליקויים שקיימים בדירה והן לחלוקת האחריות בין הנתבעת לבין צד ג' באשר לתיקון ליקויים אלה, זאת לנוכח הסכם חלוקת האחריות ופסק הבוררות שקיימים ביניהם.

מר פלדמן ציין בחוות דעתו כי כל הליקויים ניתנים לתיקון ואף התייחס לעלות תיקון הליקויים. בעניין הרטיבות בממ"ד הומלץ על ידי מר פלדמן להתקין גגון במרפסת, וזאת לנוכח הקושי בתיקון יסודי של הרטיבות.

7.      בעקבות הגשת חוות דעתו של מר פלדמן, תיקנה צד ג' את רוב הליקויים שהאחריות בגינם הוטלה עליה, למעט תיקון סדק בסלון. לעומת זאת, הנתבעת לא ביצעה את התיקונים שהאחריות בגינן הוטלו עליה.

8.      בחוות דעת מסכמת מיום 8/1/2010 פירט מר פלדמן את התיקונים שנעשו בדירה ואת אלה שלא בוצעו. בסופו של דבר, נותרה מחלוקת באשר לשני מוקדי רטיבות: האחד - בחדר הממ"ד והשני -במחסן.

9.      בסיכום טענותיהם עותרים התובעים לחייב את הנתבעת לתקן בפועל את ליקויי הרטיבות ולא על דרך תשלום פיצוי כספי. לחלופין, אם יחליט בית המשפט לפסוק פיצוי כספי, מבקשים התובעים כי הפיצוי יביא בחשבון את כל: "התסריטים והתרחישים האפשריים לטיפול בליקויי רטיבות באופן שהפיצוי יאפשר תיקון מקיף וכולל של בעלי מקצוע מהשורה הראשונה, אשר אף יחליפו את האחריות המקובלת של קבלן לתיקון ליקויים מסוג זה".

התובעים אף עותרים לבית המשפט לפסוק להם פיצויים בגין ירידת ערך עקב אי-ביצוע התיקונים; לפסוק להם פיצויים בגין איחור במסירת החזקה במדירה; לפסוק להם פיצויים בגין עוגמת נפש ונזקים כלליים כמו אובדן ימי עבודה, ריהוט וכד' וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.

10. לטענת הנתבעת, התביעה הוגשה בתרועה רמה, אך מסתיימת בקול ענות חלושה; מדובר בשני מוקדי רטיבות קלים: האחד: במחסן, אשר תיקונו אינו באחריותה אלא באחריות השכנים של התובעים, משפחת שוקרון, שהגינה שלהם מצויה מעל למחסן; השני: מוקד רטיבות קל בממ"ד, אשר האחריות לתיקונו מוטלת על צד ג'; התובעים יכלו לסיים את הפרשה מזמן על ידי תיקון הליקויים בעצמם ולקבל שיפוי מהנתבעת, אולם הם בחרו להמשיך בהליכים תוך שהם תובעים סכומים מופרכים.

11. צד ג' טוענת כי היא ביצעה את כל התיקונים הנמצאים באחריותה, על פי חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש, מר פלדמן; היא קיימה את התחייבויותיה כלפי הנתבעת בהתאם להסכם הבניה שנחתם ביניהם; בהתאם להחלטות שנתקבלו במסגרת הבוררות שנערכה בין הצדדים ובהתאם להחלטות הביניים שנתקבלו בתיק זה; מעבר לכך, כל התיקונים הנוספים הן באחריותה של הנתבעת, ככל שקיימים.

צד ג' מוסיפה וטוענת, לחילופין, כי, הנתבעת לא קיימה את התחייבותה כלפיה באספקת ריצוף למרפסת הממ"ד, ובכך מנעה את תיקון הרטיבות בממ"ד.